יש אפשרות שההורים ידברו
ביניהם ויש בכך מעלה שחוסך התנהלות של
"טלפון שבור". ויש ציפיות מסוימות שלא מתבררות אלא לאחר שמדברים
ההורים ביניהם (אצל בני אשכנז כמעט אין מציאות של שידוך ללא שדכן).
ויש אפשרות שיהא גורם שמתווך בין הצדדים. בכל אחד מהצדדים יש יתרון
וחסרון, והמקובל בדרך כלל, שיש גורם שלישי שמתווך בין הצדדים.
הדבר מונע מתחים בין ההורים, ובפרט מונע עוגמת נפש במקרה שצד אחד מבטל, ואז ישנה
אי נעימות מיוחדת לפגוש בו, מכיון שיש הרגשה של פגיעה שכביכול לא רצו להדבק
במשפחתם. בשלבים מתקדמים של השידוך כשנראה שעתידים להינשא, ההורים נפגשים לתאם את הפרטים האחרונים של מה שכל צד נותן. וככל שיסכמו את הדברים באופן יותר פרטני, וכן אם יכתבו זאת,
יחסכו חיכוכים לא רצויים בעתיד.
המציאות מוכיחה שאדם אמצעי
עושה את העבודה טוב יותר בכל המישורים וכדאי לנהוג כך.
עצה טובה לדבר על הנושא
הכספי (בקווים
כלליים) לפני הפגישות על מנת שלא ירד השידוך על כך, לאחר שבני הזוג התרצו.
