צריכים להתבונן איך היו רוצים שיראה בן/ת הזוג. גבוה או נמוך, שמן או רזה, כהה או בהיר, וכדומה. חשוב בדבר זה
להגדיר מה היה רוצה לכתחילה ומה היה רוצה בדיעבד. כיון שהחיים אינם מתוכננים בדיוק כפי רצוננו. ולכן צריך לחשוב מראש עד איזה
גבול מוכנים להתפשר במראה החיצוני.
יש לדעת שמצד אחד המראה
החיצוני חשוב לכולנו, אך עם כל זאת למראה חיצוני אפשר להתרגל, כפי שמוכיחה
המציאות. ולכן אם יש הצעה טובה של שידוך, ורק פרט של מראה חיצוני מרתיע, כדאי בכל
זאת לנסות, שיתכן לאחר שניפגש נמצא שהאופי המיוחד של הצד השני יגבר על המראה
החיצוני שלו, ויחיו יחד באושר שנים רבות.
מעשה בבחור שהתחתן עם בחורה שהיתה לה פזילה קלה, שאפשר לתקן אותה על ידי
ניתוח קל. הסיכום היה שמיד לאחר החתונה הבחורה תטפל בעצמה ותעשה את הניתוח. אך כבר
ידוע "שרבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
הבחורה נקלטה להריון תיכף לאחר הנישואין, ואסור היה לה לעשות
ניתוח זה, בזמן היותה בהריון. לאחר הלידה אמרה האשה
לבעלה, שהיא רוצה לקיים את ההסכם. בן זוגה ויתר על הניתוח, וטענתו בפיו ש"אוהב אותה כמו שהיא!".
מעשה נוסף בבחור שהיתה לו בעיה של עיוות מסוים בפנים. הסיכום עם הכלה היה שמיד
לאחר החתונה, החתן יעשה ניתוח קל לסדר את הדבר. כעבור מספר חודשים לאחר החתונה כאשר הבחור התעניין אצל
רופאים, בכדי לקיים חלקו בתנאי, ויתרה אשתו על הבקשה הראשונית שלה בטענה ש"אוהבת אותו כמו
שהוא".
הרי לנו, הכוח החזק שה' יתברך הטביע בבריאה, של ההתרגלות. וכאשר ישנם יחסים טובים,
המראה החיצוני אינו מפריע לבן הזוג. וכבר אמרו חכמים "חן אשה על בעלה" (סוטה מז.).
