יש שמתקשים להגדיר בדיוק איזה סגנון של
צניעות מעוניינים, מכיון שהדברים משתנים מבגד לבגד. אך בענין זה של כיסוי הראש, הדבר בולט.
ולכן יש להחליט פרט זה מראש.
ויש בזה ג' דעות בבני אדם:
יש הרוצים פאה. ויש הרוצים
אך ורק מטפחת. ויש שלא אכפת להם מטפחת או פאה.
אין מטרת הספר להיכנס
לנידון ההלכתי, והדוגמאות הובאו רק לעורר את הנקודה שצריך להגדיר לעצמנו בדיוק מה
אנו רוצים לכתחילה ובדיעבד. וכל אחד יעשה כהוראת רבותיו.
מעשה בבחורה ספרדיה שבחור
חבדני"ק הציע לה נישואין, והתאימו מאוד, רק שדרש שתשים פאה. הבחורה התייעצה
עם מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א ופסק לה שלא תסכים (מעין אומר חלק יב פרק ג סימן קפה).
והשיב הרב "תסגור איתה, היא כבר בהמשך תלבש מטפחת" (מעין אומר חלק יב פרק ג סימן רלח. יתכן שהרב סובר שאם הבעל
חפץ במטפחת והאשה בפאה, הדבר יותר קל, מכיון שלבסוף יתכן שתשנה דעתה, מחמת שיחמיא
לה על מטפחת יחמיץ פנים כשתשים פאה).
(ובכל אופן על מנת שלא יובן
בצורה שאינה נכונה דעת הרב, ראה באריכות בשו"ת יביע אומר אבן העזר חלק ה סימן
ה. ומ"מ כל אחד יעשה כרבותיו, כאמור. וז"ל: בדין פאה נכרית הארכתי להביא ראיות מפי סופרים ומפי ספרים לאסור. והתלמידים המקשיבים לקולי בשומעם שיש כמה נשים ספרדיות החפצות לפרוץ גדר הצניעות ולחבוש פאה נכרית לראשן ולצאת בה לרה"ר, פרסמו פסק דין בחוברת: תורה מציון. וב"ה רבות בנות נסוגו ממחשבתן, וחזרו למנהג הנשים הכשרות לחבוש כובע או מטפחת לראשן. וגם מאלו הלובשות פאה נוכרית חזרו בתשובה, כי סבורות היו מתחלה שהדבר מותר ע"פ הדין, שכן מנהג קצת מורות של ביה"ס החרדי בית יעקב, ובהיוודע להן מדברינו, שמעו לקול הורים ומורים, אשריהם ישראל! ואין לנו ללמוד ממנהג נשים, שאנו אין לנו אלא דברי רבותינו הפוסקים שמהם תצא תורה, ודבריהם לנו לעינים. והעיקר כדברי רוב ככל האחרונים לאסור בזה. ומצוה רבה לפרסם האיסור ברבים, ובפרט לספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות, ומצוה להודיען שזוהי פרצה חמורה בגדר הצניעות של בנות ישראל הכשרות. וכל אשה המקבלת עליה לשמור לעשות ככל דברי רבותינו הפוסקים שאסרו הדבר בכל תוקף, ולצאת אך ורק בכובע או מטפחת המכסה את כל ראשה, תתברך בכל הברכות שבתורה, ובמזונות בריוח ובבני סמיכי, ותזכה לראות זרע קודש בנים גדולים בתורה ויראת ה' טהורה, מורי הוראות בישראל).